נועם קוריס על ספאם ורשת פייסבוק - מצגת על חוק התקשורת

תביעה ייצוגית לאור הטעיה בתקנוני הקופות באתרי האינטרנט

תביעה ייצוגית לאור הטעיה בתקנוני הקופות באתרי האינטרנט

נ. קוריס ושות' ב - ynet.co.il

תביעה ובקשה לאשרה כייצוגית ב-12 מיליון שקל, הוגשה אתמול (ג') לבית המשפט המחוזי בירושלים על ידי משרד עורכי דין נ. קוריס ושות' נגד בנק יהב והלמן אלדובי קופות גמל בע"מ בטענה להטעיית צרכנים.

לטענת התובע הייצוגי, בנק יהב והלמן אלדובי שאליה הועבר ניהול קופות הגמל, הפרו את תקנון קופת הגמל וגבו כספים בניגוד לדין, ממנו ומעמיתים נוספים שהפקידו את חסכונותיהם בקופות, בכך שנמנעו מלשלם להם ריביות שהיו חייבים לשלם על פי תקנוני הקופות.

התובע טוען בנוסף כי יהב ואלדובי הפרו גם את התקנונים של לפחות שש קופות גמל (חריש, ערד, רותם, תל"ם, עומרים ויהבית), גבו כספים שלא היו רשאים לגבות על פי הוראות התקנונים, והפרו את חובת הנאמנות שלהם כלפיו וכלפי יתר העמיתים בכך שנקטו בפעולות נוספות שיש בהן הטעיה חמורה כנגד העמיתים בקופה.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3684837,00.html

זכויות האדם בישראל/ נועם קוריס, משרד עורכי דין

זכויות האדם בישראל/ נועם קוריס, משרד עורכי דין

הסקירה הקצרה של זכויות עורכי הדין בישראל, חודרת במהרה למעמקי חברה ושלטון, עת הזכות לייצוג ולהגנת האדם מפני הרשויות השונות, והקשר האזרחי מול מערכת השלטון, הם העומדים האמיתיים, על לשון המאזניים.

המאמר, בתקופת טרום בחירות, עת פרקליטו של ראש הממשלה המכהן, נחקר תחת אזהרה, יחבר את הקורא אל דקויות הקשר שבין אדם ומדינה, באור דמותו של עורך הדין, במדינת ישראל.

מטרותיה המוצהרות של לשכת עורכי הדין אשר פורסמו ביום 06.11.2002 מצהירות על הקמת הלשכה עצמה כנרתמת לאגד ולהגן את מקצוע עריכת הדין "הזרוע השלישית של עשיית דין וצדק" לצד הרשות המחוקקת והרשות השופטת לאמור:

"הכרה בחשיבותו של מקצוע עריכת הדין במדינה דמוקרטית קולטת עליה, הבונה תשתיות משפטיות, שבה נדרש מעורך הדין לייצג ולהפעיל את מערכת ההגנה על זכויות האזרח מול הרשויות ולהשמיע דעתו בנושאים בעלי רקע ציבורי. הכרה שמצאה ביטוייה בדברי שר המשפטים דאז פנחס רוזן כאשר כינה את מקצוע עריכת הדין "הזרוע השלישית של עשיית דין וצדק" לצד הרשות המחוקקת והרשות השופטת".

אכן, נקבע, כי עורך הדין, במקרים מסוימים, זכאי ל'יחס מועדף', בשעה בה הוא מייצג אדם ופועל מטעמו בפני המדינה, אולי כמקבילה מסויימת לחסינות עובדי הציבור עצמם מחד, והכפפתם לדין משמעתי במקרים אחרים מאידך:

בספרו של פרופ' יצחק זמיר: "הסמכות המינהלית", כרך א', עמ' 497-498, נאמר בנושא:

"... כפוף עובד הציבור למערכת של כללי אתיקה מיוחדים לעובדי ציבור. יש בהם כללים שאין להם תוקף משפטי, אלא רק משקל מוסרי. באופן כללי ניתן לומר כי על עובד הציבור מוטלת חובה אתית, הנגזרת ממעמדו כנאמן הציבור, לשרת את הציבור במסירות, ביעילות, בהגינות ובאדיבות. אולם קשה להגדיר חובה זאת, ולפיכך גם קשה לקבוע מתי עובד ציבור חוצה את הגבול, באופן שיש בו הפרה של חובת האתיקה. האתיקה היא תרבות. האתיקה המקובלת על המינהל הציבורי בחברה מסוימת משקפת את תרבות המינהל הנוהגת באותה חברה אותו זמן. רמת האתיקה נקבעת, הלכה למעשה, לפי רמת הציפיות מן המינהל הציבורי מצד אחד, ולפי מהות התגובות על-ידי הציבור הרחב מצד שני".

זכויות עורך הדין בעת ייצוג לקוחו, עולים גם בקנה אחד עם הוראות הרשות המבצעת, וגורמי האכיפה במדינת ישראל, אלו הוקירו את ההגנה על זכויות האזרח במדינה דמוקרטית באמצעות עורכי הדין, על ידי הקניית מעמד מעין שיפוטי ליועץ המשפטי לממשלה, טרם יואשם עורך דין בפלילים, על מעשה שעשה בעת מילוי תפקידו.

הנחיה 4.1004 בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה ובהתאמה פקודה 14.01.13 בפקודות המטה הארצי (המטא"ר), באות להגן על הציבור, באמצעות ריסון גורמי האכיפה נגד עורכי דין המייצגים מרשם.

ההנחיה והפקודה מלמדות, כי רק לאחר שיופעל שיקול דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, תהא רשאית המשטרה ו/או הפרקליטות הפלילית, להגיש כתב אישום כנגד עורך דין, על שבעת שייצג לקוח, או פעל מטעמו, נחשף להאשמת מצד המדינה, בעבירות מסוג העלבת עובד ציבור, הפרעה לשוטר, הדחה בחקירהועוד.

ברור לכל אדם בישראל, שיבקש לקבל ייצוג מול מוסדות ורשויות המדינה, כי טובתו תושג עת עורך הדין מטעמו, אינו חשוף לכל חשש ומורא בניהול מו"מ, חקירה או בכל הליך משפטי או מעיין משפטי, עבור הלקוח, ככל שאלו נעשים על ידי עורך הדין בהתאם לכללי האתיקה המשמעתית ובהתאם לדין.

לשכת עורכי הדין, היא האוכפת מאז שנת 1961, את דרך הארץ, מידת הכבוד, ומידת העזרה לבתי המשפט, בה נדרשים חבריה, עורכי הדין במדינת ישראל, לפעול.

נציבות שירות המדינה, מאפשרת גם היא מחד את השמירה על כללי המשמעת והאתיקה של עובדי המדינה ומאידך את חסינותם מפני אישומי סרק פליליים, בהיחשפותם במסגרת תפקידים, לתלונות הציבור הרחב.

אומנם, זכויות עורכי הדין, כפי המתבטאת בהנחיות אינן חסינות מוחלטת, אך הקניית זכות השימוע, תוך הגנה על עורך הדין מפני שרירות גורמי האכיפהאיתם הוא מתמודד בעבור לקוחותיו, מאזנת ולו במעט את מעמדו של האדם והאזרח בישראל.

בציטוט מן המקורות, עמד על כך כבוד השופט ד"ר מודריק בפסק דינו בעפא080426/05לאמור:

"כי התורה אמרה 'שמוע בין אחיכם הוא הפסוק בספר דברים, א, טז:ב'ואצווה את שופטיכם בעת ההיא לאמר:ו שמוע בין אחיכם, ושפטתם צדק, בין איש לבין אחיו ובין גרו' (בג"צ 4112/90 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' אלוף פיקוד הדרום, פ"ד מד (4) 626, 637)."

האם בהגנה זו על יד ימינו של האזרח, מגן אמונו המייצגו בפני מוסדות המדינה יש די ? קשה לומר, אך ניכרת ההכרה בצורך ליצור איזון בין הרשויות על ידי ניתוק ניהול המקצוע מהממסד השלטוני, כאשר עורכי הדין ינהלו את ענייני המקצוע ואילו הבקרה והפיקוח יוטלו על היועץ המשפטי לממשלה (פרקליט המדינה), ועל שר המשפטים, הכל כמובן לפי העניין, וכאשר לשכת עורכי הדין כפופה לביקורת מבקר המדינה.  

ללא ספק, ההכרה בחשיבות ההגנה על זכויות האדם, באמצעות שמירה על כללי עורכי הדין, חובותיהם וזכויותיהם בעבור לקוחותיהם, מהווים סממן להתפתחות דמוקרטיה יהודית, במדינת ישראל.

נסיים במאמר תקווה, להמשכה של מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית עוד שנים רבות, ולתפילת עם ישראל חיי.

לא נותר לנו אלא לייחל, לשיפור מעמדו של עורך הדין בישראל, כשומר זכויות האדם והדמוקרטיה.

.

עו"ד נועם קוריס, משרד נ. קוריסעורכי דין ומגשרים

תלונה על התנהלותו של ח"כ בועז טופורובסקי

תלונה על התנהלותו של ח"כ בועז טופורובסקי  

                 עו עותק פתוח ממכתב תלונה נגד ח"כ בועז טופורובסקי, כפי שנשלח על ידי עו"ד נועם קוריס ממשרד נ. קוריס ושות' לכבוד ח"כ יצחק כהן, יו"ר ועדת האתיקה של כנסת ישראל    

   

אבקש להביא בפני כבודו מידע על התנהלותו של ח"כ בועז טופורובסקי ולבקש מכבודו את התייחסותו    

 :לאמור, כדלקמן    

המתלונן לקח בעברו חלק פעיל בהנהגת הסטודנטים בישראל ואף שימש כיו"ר אגודת הסטודנטים, את ח"כ בועז טופורובסקי מכיר הח"מ מתקופה זו, שכן ח"כ בועז טופורובסקי החל את פעילותו באגודות הסטודנטים זמן קצר לאחר שהמתלונן החל לעסוק כעורך דין וסיים פעילותו הסטודנטיאלית.

הח"מ כפעילים סטודנטיאליים רבים לשעבר, עסק בהתנדבות בין היתר בטיפוח חברת איסתא שהייתה בבעלות הסטודנטים ואשר הדיבידנדים מרווחיה מימנו את פעילויות הסטודנטים לארוך עשרות שנים.

מסתבר, שלקראת קץ משמרתו של ח"כ בועז טופורובסקי כיו"ר התאחדות הסטודנטים עשה בועז טופורובסקי מעשה בעייתי ומכר בשם הסטודנטים למקורבו אחישי גל את מניות חברת איסתא במחיר נמוך עד כדי נזיד עדשים ובצורה שתפסיק לעולמי עד את תקצוב הסטודנטים מתוך הדיבידנדים של חברת איסתא, אך מול התחייבות לכאורה לשמירת מקום עבודה אישי לטופורובסקי, לאחר סיום כהונותו הציבורית.

מייד עם סיום כהונתו הציבורית כיו"ר התאחדות הסטודנטים התמנה בועז טופורובסקי במשכורת מנופחת ליו"ר דירקטוריון איסתא ושלשל לכיסו בצורה זו מאות אלפי שקלים- בעוד הסטודנטים נשארו ללא שום בעלות בחברת איסתא וללא דיבידנדים שנתיים היכולים לממן את הפעילויות הסטודנטיאליות.

עלי לציין, שמשרד עורכי הדין של הח"מ כולל נכון לימים אלו כ 35 מועסקים ועוסק בעיקר בפתרון סכסוכים מסחריים עבור לקוחותיו שביניהם החברות הגדולות והוותיקות בישראל.במסגרת זו של משרד עורכי דין העוסק בין היתר בחובות לא משולמים ובהוצאה לפועל- נתקל הח"מ שוב בשמו של בועז טופורובסקי אשר עמד בראשה של מפלגת צבר שהתיימרה להיות מפלגת הצעירים אך כשלה בבחירות בשנת 2009 תוך שהותירה אחריה חובות לא משולמים לספקים רבים, כאשר בועז טופורובסקי שניצח על פעילותה של מפלגה זו התנער מאחריות לתשלום עבור המוצרים השונים שהוזמנו, ולא טרח אף לנסות להסדיר את חסרון הכיס לספקים שסיפקו לו ממוצריהם ולא קיבלו בעבורם תשלום. (ראו לעניין זה גם כתבה זו בעניין טופורובסקי בעיתון הארץ מיום 04.02.2014)

אולי לא מיותר לציין, ששמו של טופורובסקי עוד נקשר בפרשיות נוספות ועל רקע חלק ממעשיו הוכתר בתואר המפוקפק כמועמד הראשון של מפלגת יש עתיד, אשר עוד טרם בחירתו כבר בוקרה התנהלותו על ידי מבקר המדינה. (ראו כתבה זו על טופורובסקי בעיתון מעריב מיום 11.11.2012).

ברקע היכרות זה התבקש הח"מ על ידי לקוח לפנות אל ח"כ בועז טופורובסקי, לאור השתלחויות של הח"כ כנגד לקוחו של הח"מ ומתוך כוונה להציג לח"כ בועז טופורובסקי תמונות מצב אמיתית שייתכן ותשנה את צורת התנהגותו והסגנון המסית של התבטאויותיו.

אכן, לפניית הח"מ הזמין ח"כ בועז טופורובסקי את הח"מ ואת לקוחו של הח"מ לפגישה במשרדו ביום 20.11.2013 ובפגישה זו הוכח לח"כ טופורבסקי שפניות שונות שהופנו אליו בעניין לקוחו של הח"מ היו שגויות ואף הוצגו לח"כ טופורובסקי מסמכים שונים ולרבות הנחיות משרד התקשורת משנת 2007 שעדיין מפורסמות באתר משרד התקשורת כאן http://www.moc.gov.il/sip_storage/FILES/4/1264.pdf

במסגרת הפגישה אף ציין ח"כ בועז טופורובסקי, כי השתכנע בעמדת לקוחו של הח"מ ואף לאור הראיות שהוצגו לו טען כי הוא מבין שלקוחו של הח"מ פועל כחוק. למרות האמור ציין ח"כ בועז טופורובסקי, כי "הוא אינו כפוף לחוק שכן הוא קובע את החוקים" וכן כי בשלב שבו הוא נמצא הוא "אינו יכול לעשות פרסה ציבורית".

באותו מעמד אמר ח"כ בועז טופורובסקי גם, כי הוא אינו כפוף גם להחלטות בית המשפט שכן בית המשפט נמצא בסמכות מקבילה לזו שלו...

הגדיל ח"כ בועז טופורובסקי והסביר, כי בכוונתו לדרוש מהכנסת לחוקק חוק שיהיה רטרואקטיבי ואשר מבין סעיפיו יצויין במפורש שמו של הלקוח של הח"מ.

בהתאם לאמור ציין הח"מ בפני ח"כ טופורובסקי, כי לדעתו חברי הכנסת לא יתנו יד למהלך בלתי חוקתי שכזה וממילא במקרה ויתקבל חוק בעל תחולה רטרואקטיבית הכולל בנוסחו את שמה של חברה פרטית ספציפית- יגיש הח"מ כמתבקש לפי דין, עתירה לבג"צ בשם מרשו.

אולי כאן המקום לרגע לעצור ולהבין, שתפקידו של עורך הדין הינו בין היתר להנגיש עבור לקוחו את הפנייה לערכאות וביניהן בג"צ ולעמוד על זכויות לקוחותיו בפני ערכאות אלו.

נזכיר עוד, שספציפית פנייה לבג"צ – בית הדין הגבוה לצדק – הנה פנייה שכשלעצמה צריכה להיות מבורכת, שכן דווקא פנייה לבית הדין הגבוה לצדק הינה פנייה המוודאת שקיפות, חוק, ניקיון כפיים ובהירות- לגבי העניינים המובאים לפניו.

בתגובה לדעתו של הח"מ שתוכניתו של ח"כ טופורובסקי "לא תעבור בג"צ" הרים בועז טופורובסקי את קולו, צעק על הח"מ ועל מרשו "אני אתלונן עליכם שאתם מאיימים על החיים שלי" ובכך הסתיימה הפגישה.

ח"כ טופורובסקי אומנם לא מימש את האיום שאיים (ויצויין שאיום מסוג זה שאיים בועז טופורובסקי ולפיו ימציא איומים בכזב איומים על חייו יכול כשלעצמו להוות עבירה אתית ופלילית), אך עדיין נלמד מהתקשורת שח"כ טופורובסקי טען שאוים לאור הכוונה לפנות לבית הדין הגבוה לצדק לגביו- ואף כפי שציין בתקשורת הגיש תלונה במשטרת ישראל על "איומים" – בפנייה לבית המשפט הגבוה לצדק שיבחן את התנהלותו מתוכננת.

 נראה שהדברים ברורים אך נציין בכל מקרה, שהודעה על פנייה לבית המשפט הגבוה לצדק אינה יכולה להיחשב איום והיא דבר מותר, ואפילו מבורך, בשלטון נאור.

כך או כך, במקביל להצהרותיו השונות על כך "שאוים", פנה ח"כ בועז טופורובסקי גם בתלונה אישית כנגד הח"מ, אל לשכת עורכי הדין בישראל ובה טען שאוים על ידי הח"מ.

אומנם אין לח"מ ספק שלשכת עורכי הדין בישראל תגבה את הודעתו לגבי הפנייה לבג"צ בשם לקוחו, שכן זוהי עצם מהותו של מקצוע עריכת הדין, אך עדיין יש צורך להזכיר הדברים לאור שביום 10.04.2014 התראיין ח"כ בועז טופורובסקי בתקשורת והודה שניסה להתערב בצורה לא חוקית בענייניה הפנימיים של לשכת עורכי הדין- ואף כדבריו בתקשורת "הרים טלפון לברר עם ראש לשכת עורכי הדין", בכדי לנסות להפעיל עליו לחצים פסולים ולהכניס למסגרת השיקולים בדיון שאמור להיות מקצועי וענייני- עוד מניעים זרים.

ניכר, שניסיון של ח"כ טופורובסקי לעשות לרעה שימוש בתפקידו ובאוזניים הקרואות בפניו לאור תפקידו, בכדי לנסות להשפיע ולהפעיל לחצים על טריבונל מעין שיפוטי הנו ניסיון חמור מאין כמוהו, וחמורים הדברים עוד יותר כאשר ח"כ בועז טופורובסקי אף מרשה לעצמו להתרברב במעשים פלילים לכאורה כגון דה- הפוגעים פגיעה אנושה בתדמיתם של חברי הכנסת המקפידים לעשות בכוח תפקידם בניגוד אליו- לטובת הציבור ובהתאם לדין.

עוד באותו ראיון, הצהיר בועז טופורובסקי בכזב כאילו הח"מ באופן אישי הגיש נגדו תלונה בפני וועדת האתיקה של הכנסת, כאשר חברי וועדת האתיקה של הכנסת וודאי יודעים שפנייתו של הח"מ כאן בתלונה אישית על שנעשה נגדו באופן אישי על ידי ח"כ בועז טופורובסקי, הנה פנייה ראשונה של הח"מ.    

באותו אירוע גם, השתמש שוב בועז טופורובסקי בסמנטיקה אלימה ומסיתה, ובין היתר טען שכבודכם בעצמכם "גלגלו את עורך הדין במדרגות".

יוזכר בעניין זה, כי במחלוקת כאמור בין ח"כ בועז טופורובסקי לבין מרשו של הח"מ, כבר הגיעו הדברים עד כדי איומים באלימות מקבוצתו של בועז טופורובסקי, והמשטרה ובתי המשפט כבר נאלצו להוציא צווי הרחקה כנגד המוסתים בסביבתו של ח"כ טופורובסקי, המהווים כפי שנלמד מהחלטות בתי המשפט והמשטרה- איום של ממש. 

יצויין שדבריו הבעייתיים של ח"כ בועז טופורובסקי כאמור, אף הגיעו לידיו של הח"מ בסרטון וידאו השמור אצל הח"מ.

לקראת סיום הדברים ולמרות שתלונתי כאן מוגשת בשמי ולא בשם לקוח, אציין שבעניין המחלוקת עצמה מנסה ח"כ בועז טופורובסקי  להתנגח ולחסל את שלטון החוק והמוסכמות שדבריו של בית המשפט הם-הם המילה האחרונה, ובעיקר כשהתובע הייצוגי בדיון שנערך בבית המשפט המחוזי בתל אביב, שם נקבע לגבי עו"ד שזה העיד עדויות שקר, אף שידל אחרים להעיד עדויות שקר ושכל גרסות אתיו השונות הופרכו.

נראה שלאחר שבית המשפט קבע בת"צ 1860-09 כאמור לטובת מרשתי ותוך שהעיר ביקורת קשה למדי על התנהלות עו"ד שעמד בראש הקבוצה כנגדה, מוטב כי חבר הכנסת טופורובסקי יכבד את החלטות בית המשפט ויימנע מלחבור דווקא בפעילות לכאורה כנגד שלטון החוק ולאחר שדווקא כנגדו נקבעו לאחר חקירה ודרישה ממצאים כה קשים. (ראו המצ"ב)

לא מיותר לציין, שלאחר שח"כ בועז טופורובסקי החל במסע ההשמצות כנגד הח"מ רק לאור שלדעתו של הח"מ תוכניתו של ח"כ טופורובסקי אינה חוקתית ו"לא תעבור בג"צ", למד הח"מ ובדיעבד מהתקשורת שח"כ בועז טופורובסקי כבר ננזף לא פעם לאור התנהגותו השערורייתית הפוגעת בכבוד המשכן ובכבודם של יתר חברי הכנסת בעוד מספר פרשיות. 

יצויין, שלמיטב הבנתו של הח"מ, גם התנהלותו של ח"כ בועז טופורובסקי כפי שפורטה במכתבי כאמור אינה מוסיפה כבוד למשכן בו הוא חבר ולאחר שכבר נקבע על ידי יו"ר הכנסת ולגבי ח"כ בועז טופורובסקי, כי הוא "עושה מעשים הפוגעים בדימוי הכנסת" (ראו כתבה בעיתון הארץ מיום 12.06.2013), מתבקשת הועדה הנכבדה לבחון את מעשיו של ח"כ בועז טופורובסקי ולכל הפחות להעיר לו על האיומים בהם נקט, על התבטאויותיו הבעייתיות שפורטו- שבחלקן אף הינן אלימות או יכולות להיתפס כהסתה לאלימות, על ניסיון ההתערבות הבלתי חוקי שניסה לעשות בענייניה המקצועיים של לשכת עורכי הדין, על העובדה שהוא צריך לברך על פנייה לבג"ץ שיבדוק את  התנהלותו ולא לטעון כי "הוא מעל החוק" ושמדובר באיום, וכן על התנגחותו הבלתי פוסקת בשלטון החוק ובקביעות בתי המשפט.

נועם קוריס משרד עורכי דין - מצגת על הרפורמה בהוצל"פ