קביעות בתי המשפט בעניין איקיוטק...

בית המשפט המחוזי בתל אביב בחן לעומקן את הטענות והראיות בקשר לעסקאות ולחיובים של חברת איקיוטק 

וקבע בתום ההליך המשפטי במסגרת ת.צ. 1860-09 עו"ד עמית זילברג נ' במרום הפקות ואח', כי:

"הוכח בפני, במקרה הנדון, שגביית שירותי התוכן אותם קיבל התובע נעשתה כדין , לאחר שהתובע ביצע במודע את כל אותן הפעולות וההתקשרויות החוזיות המפורטות בכתבי התשובה של "במרום" "פלאפון" ו"סלקום" לרבות רישום ואישור כי קרא מסמכים אלו , וכי הוא מסכים לקבל שירותי תוכן אלו בתשלום"

בית המשפט המחוזי בפסק דינו של כבוד השופט י. פרגו עוד המשיך והדגיש, כי:

           "תהליך רישום התובע לשירות האודישנים דרש, כמתואר לעיל, פעולות אקטיביות רבות אותן ביצע התובע בעצמו , לרבות אישור תקנון ותנאי התקשרות בתשלום , המפורטים בצורה בולטת לעין , הן בדף המסר הראשון  אליו נכנס התובע והן בתקנון אותו הוא נדרש לאשר כתנאי להמשך הרשמתו , כאשר בהמשך הוא מזין גם פרטים אישיים , שם משתמש ומקבל סיסמא שרק באמצעותה הוא יכול להשלים את הרישום ובהמשך לפתוח את שירותי האודישנים המוצעים לו בתשלום."

גם לאחר הלינץ' התקשורתי וההתעמרות השלטונית כנגד מר אופק וכנגד חברת איקיוטק, 

עוד המשיכו בתי המשפט שמטבע הדברים מסתמכים על ראיות ולא על רכילויות, וקבעו 

בשורה ארוכה של תיקים משפטיים, כי החובות הנדרשים על ידי איקיוטק הינם חובות 

שבדין.

 כך למשל, בתיק 12527-04-14 איקיוטק שירותי תוכן בתשלום נ ארפי יעל בפני בית המשפט השלום 

בנתניה, נקבע ביום 21.06.2014, כי:

 "לאחר שעיינתי בהבהרה הרי התובעת מבקשת להכיר באישור שנעשה באופן אלקטרוני , כראשית ראייה, בכתב , לצורך הגשת תביעה בסדר דין מקוצר. אני סבורה לאחר העיון בהברה, שניתן בימנו , להכיר באישור שכזה שנעשה (אליבא התובעת)  ע"י הנתבעת עצמה..."

בין פסקי הדין הרבים לטובת החברה, ניתן למצוא גם החלטה שניתנה בתיק שהתנהל מול קטינה שנרשמה 

לשירותי איקיוטק בת.א. 12527-04-14 איקיוטק שירותי תוכן בתשלום נ' שלי בטיטו ואח', כדלקמן:

"לאחר שייענתי בכתבי הטענות על כלל נספחיהם , שמעתי את הצדדים ובאי כוחם , לקחתי בחשבון את כלל השיקולים המנחים את בית המשפט עת מוכרעת תובענה על דרך הפשרה ובנסיבות העניין באתי לכלל מסקנה , כי לסילוק סופי מלא ומוחלט של טענות התובעת נגד הנתבעים ישלמו הנתבעים ביחד ולחוד לתובעת סך כולל של 525 ₪ ."

    ממילא נזכיר גם את פסיקת בית המשפט השלום בתל אביב בת.א. 181890/02 שקבעה, כי:

"כשם שאין אנו מצפים להגשתם של מסמכים כתובים על עלי פפירוס, או כתובים  על הקלף, כך אין חובה להסתמך אך ורק על חוזים, בין אם הם כתובים בכתב יד ובין אם הם מודפסים במכונת כתיבה או בעזרת תוכנת מחשב.

עם התגברות השימוש במכשור אלקטרוני לצורך קשרי מסחר שונים, הרי שחתימות  אלקטרוניות שונות עשויות לשמש אינדיקציה ל"ראשית ראיה בכתב", לא פחות מאשר חוזה מודפס וחתום בחתימה ידנית.

אם לא נאמר כן, נשאיר את עולמנו המשפטי שקוע באפלת ימי הביניים, שעה  שעולם המסחר מתקדם ונעזר במכשור אלקטרוני.

יש להתאים את המשפט למעשה ולקבוע כי הזמנות שנעשו באמצעים חדישים, כגון ההזמנה המקוונת נספח א, אינן פחותות מהזמנות כתובות ידנית, באשר כל האפיונים של ראשית ראיה בכתב וייחוד הצדדים מצויים בהן בצורה ברורה."

 לא מיותר לציין, שבתי המשפט בישראל קבעו שוב ושוב כי החובות הנדרשים על ידי חברת איקיוטק הינם חובות 

שבדין, ובין היתר ולאחרונה גם בתיקים המשפטיים הבאים שנדנו בבתי משפט השלום השונים:

ת.א. 33597/01/14, ת.א. 27056/01/14, ת.א. 26938/01/14, ת.א. 41166/02/14, ת.א. 29795/01/14, ת.א. 41166/02/14, ת.א. 23878/01/14 , ת.א. 23839/01/14, ת.א. 26995/01/14, ת.א. 26830/01/14, ת.א. 32518/02/14, ת.א. 41119/02/14, ת.א. 12336/04/14, ת.א. 17421/04/14, ת.א. 17048/04/14, ת.א. 7779-04-14,

ת.א. 7786-04-14.